לצד הניתוח הרגיל והנפוץ התפתחה בשנים האחרונות טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת ביצוע ניתוח קטרקט תוך שימוש בקרן לייזר ממוחשבת. קרן זו מאפשרת למנתח לעבוד בצורה מדויקת ועדינה שאף עשויה להפחית את מידת הפגיעה בשכבת הקרנית הפנימית. חשוב לציין כי לשתי השיטות יתרונות וחסרונות ומומלץ להתייעץ איתי בטרם קבלת ההחלטה.
כיום, קיימים מגוון עדשות מתקדמות אותן ניתן להתאים לכל חולה בהתאם לצרכיו ורצונותיו.
|
עדשה מלאכותית – בקרב מרבית המנותחים תושתל עדשה מלאכותית חדשה שתאפשר ראייה נקייה אך תחייב הרכבת משקפים בעת קריאה. |
|
עדשת מולטיפוקאל – לצד עדשה הסטנדרטית ניתן להשתיל מולטיפוקאליות מתקדמות המאפשרות מיקוד לקרוב ולרחוק וללא כל צורך במשקפיים. |
|
עדשה טורית – היה והפציינט סובל מצילינדר בקרנית , כלומר הטייה בזווית ציר הראייה, ניתן להשתיל עבורו עדשות 'טוריות' מותאמות אישית המאפשרות לתקן את הצילינדר הקיים ומצמצמות את הצורך במשקפיים לאחר הניתוח. |
בתום ההליך הרפואי תקבלו כיסוי פלסטיק אותו יש להרכיב על העין המנותחת. הכיסוי שומר על העין מפגעים חיצוניים ומזיהומים. ביום הראשון שלאחר הניתוח יש לעטות את הכיסוי במשך כל היום ובלילה בעת השינה. ביום השני יש להשתמש בכיסוי רק בזמן השינה.
הטיפול שתקבלו לאחר הניתוח כולל אנטיביוטיקה להגנה מפני זיהומים וסטרואידים לטיפול בדלקת. מינוני התרופות משתנים בהתאם לימים וחשוב להקפיד וליטול את התרופות בהתאם להנחיות. חשוב לציין כי הסובלים מסכרת או בעיות ברשתית יקבלו טיפות נוספות שמטרתן להקטין את הסיכוי לבצקת ברשתית.
חולים רבים סובלים בתום הניתוח מרגישות, צריבות ואף כאבים בעין ובאזורים הקרובים לה. חשוב לדעת כי תופעות אלו טבעיות ומוכרות ואין צורך להילחץ מכך. ניתן ואף מומלץ ליטול משככי כאבים להקלה.
תופעה מוכרת נוספת אך פחות שכיחה הינה הופעת בצקת בקרנית. הבצקת עשויה לגרום לכך שהשיפור בראייה יתרחש מעט יותר בהדרגה אך היא חולפת על ידי טיפול תרופתי ואיננה פוגעת בהצלחת הניתוח.
לאחר ניתוח הקטרקט ובדומה להליכים רפואיים רבים עשויות להופיע תופעות לוואי מוכרות. מומלץ להכיר אותן מבעוד מועד ולא לחשוש מהן.
|
"קטרקט משני" – אחר הניתוח עשויה להתפתח עכירות בקופסה האחורית של העדשה המלאכותית אשר עשויה לחסום את שדה הראייה. חשוב לדעת כי הופעת תופעה זו איננה מיידית והיא עשויה להופיע במשך 5 השנים הראשונות שלאחר הניתוח. תופעה זו מתבטאת בירידה באיכות הראייה שתשוב להיות בדומה לטרום הניתוח אלא שהטיפול בה פשוט ונמשך דקות בודדות, ללא כל צורך בהרדמה והוא משפר באופן מידי את איכות הראייה. |
|
יובש ותחושת צריבה – מנותחים רבים עשויים להרגיש בתחושת יובש מוגברת בסביבת העין ואף צריבות או ריבוי בדמעות. תחושות טורדניות אלו טבעיות ומוכרות. להקלה על הדמע ניתן לשים טיפות וכמובן להיוועץ איתי במקרה הצורך. |
|
פגיעה ברשתית – תופעה זו אמנם פחות נפוצה אך היכרות מוקדמת איתה תקל על הטיפול בה. מס' מצומצם של מנותחים סובל מחורים ברשתית או מהפרדות רשתית המחייבות טיפול רפואי בהקדם. במידה ולאחר הניתוח אתם חשים מיחושים משמעותיים מול העין, או הבזקים חדים המלווים במידה בירידה חדה בראייה – יש לפנות אליי באופן מיידי. |
פטריגיום הינו גידול שפיר הצומח מן הלחמית (החלק הלבן בעין) ומתרחב אל הקרנית הנמצאת במרכז העין באופן הדרגתי. הפטריגיום מכיל כלי דם ולכן מופיע על פני העור כמעין קרום בצבע אדום ובמקרים מסוימים וללא טיפול הולם הוא עשוי להתפשט ולהביא לחסימת שדה הראייה.
|
חשיפה מוגברת לשמש ולקרני UV |
|
מגורים במדינות בעלות אקלים חם ויבש המלווה ברוחות וסופות חול. |
|
תורשה. |
|
הפטריגיום גדל על פני השטח וניתן להבחין בקרום חיצוני המטפס לכיוון מרכז הקרנית. |
|
הפטריגיום עשוי לגרום לתחושת חיכוך בעת מצמוץ, תחושת יובש סביב העין, מיחושים, כאבים וצריבות. |
|
בשלבים מתקדמים הפטריגיום עשוי לחסום את שדה הראייה. |
הטיפול בפטריגיום מתבצע באמצעות ניתוח פשוט וקצר, האורך כחצי שעה לערך, מתבצע בהרדמה מקומית ומניב תוצאות מצוינות אצל רוב המטופלים. במקרים רבים מטרת הניתוח העיקרית הינה שמירה על אסתטיקה ומניעת גירויים ויובש אך במידה והפטריגיום נמצא בשלבים מתקדמים הסרתו פותחת את ציר הראייה והינה הכרחית.
במהלך הניתוח "מקלף" המנתח את הפטריגיום באמצעות מיכשור עדין ומתקדם המאפשר טיפול מקומי ומדויק. חשוב לציין שבמהלך הניתוח מתבצע שימוש בחומר מיוחד המעכב את צמיחתו של הקרום מחדש לאחר הסרתו.
במקרים מסוימים ועל מנת לחזק את הלחמית נהוג להשתיל רקמת לחמית מאזור העפעף באמצעות דבק ביולוגי מיוחד או תפרים זעירים.
במקרים מסוימים וכדי לחזק את רקמת הלחמית, לאחר הסרת הפטריגיום ניתן להשתמש בדבק ביולוגי מיוחד או במספר קטן של תפרים כדי לחזק את רקמת הלחמית שהושמה במקום.
לאחר הניתוח ובדומה לפרוצדורות רפואיות רבות עשויה להיווצר תחושת אי נעימות, צריבות ואף כאבים. כל אלו סימפטומים טבעיים ואין להילחץ מהופעתם אך יש להכירם. על מנת להקל על תחושות אלו ניתן ליטול משככי כאבים.
בתום ההליך הרפואי תושם חבישה על העין אותה יש להשאיר עד לביקורת רפואית ביום שאחרי. בנוסף ולמשך מס' ימים יש לקחת אנטיביוטיקה ולמרוח משחה שנועדה להגן מפני זיהומים.
|
הופעה חוזרת של הפטריגיום. |
|
כאבים, מיחושים וגירויים (צפויים לחלוף בהקדם, במידה ונמשכים לאורך זמן יש לפנות לגורם מקצועי). |
|
הופעת צלקת באיזור בו היה הפטריגיום. |
פגיעה בקרנית העין פוגעת באיכות וחדות הראייה שאף עשויה להיות בלתי הפיכה. במקרים כאלו הפרוצדורה הרפואית הנפוצה הינה השתלת קרנית. מדובר בהליך רפואי שכיח בעל אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד שהצלחתו תביא לשיפור משמעותי בראייה.
|
צלקות בקרנית שנגרמו כתוצאה מחבלה, טראומה או כוויה. |
|
זיהום שפגע בעין והותיר אחריו צלקת |
|
מחלת קרטוקונוס הגורמת לעיוות בצורתו של מבנה הקרנית |
|
בצקת בקרנית (עשויה להיווצר לאחר ניתוח קטרקט או כתוצאה ממחלה של הקרנית בה תאי הקרנית אינם מתפקדים כראוי). |
|
ירידה בראייה אשר מקורה אובחן על ידי בקרנית העין. |
|
צלקת או בצקת בקרנית העין אשר לא ניתנת לטיפול. |
*לאחר האבחון יש לעבור בדיקת מקיפות וביצוע מיפוי קרנית שתאפשר החלטה על אופי הניתוח
במקרים מסוימים ועל מנת לחזק את הלחמית נהוג להשתיל רקמת לחמית מאזור העפעף באמצעות דבק ביולוגי מיוחד או תפרים זעירים.
במקרים מסוימים וכדי לחזק את רקמת הלחמית, לאחר הסרת הפטריגיום ניתן להשתמש בדבק ביולוגי מיוחד או במספר קטן של תפרים כדי לחזק את רקמת הלחמית שהושמה במקום.
עבור רוב המטופלים מהווה ניתוח השתלת הקרנית מוצא אחרון לשיפור הראייה. במהלך הניתוח, מתבצעת השתלת קרנית "שקופה" במקום הקרנית הפגועה. הקרנית המושתלת מתקבלת מתרומת איברים וטרום הניתוח נערכות בדיקות שתכליתן לוודא התאמת הקרנית למטופל. היה ונמצאה מתאימה ותקינה יתבצע ההליך הרפואי שיביא לשיפור ניכר באיכות הראייה.
שימו לב – ניתוחים אלו מתבצעים לרוב בהרדמה מקומית בלבד ומוכרים כבעלי הצלחה גבוהים. חשוב לדעת כי השיפור בראייה תלוי במידת הקליטה של השתל החדש ועל כן עשוי להיות הדרגתי ומשתנה ממטופל אחד לשני.
|
עובי מלא (PKP) – ניתוח זה יתבצע כאשר ישנה פגיעה בשכבות הקרנית כולן ובמהלכו מוחלפת הקרנית במלואה. |
|
עובי חלקי (השתלת קרנית בצד הפנימי DMEK ,DSAEK) – ניתוח זה יתבצע במקרים בהם ישנה פגיעה חלקית בשכבות התאים הפנימיות ובמהלכו יוחלף הצד הפנימי של הקרנית בשתל. |
|
עובי חלקי (השתלת קרנית בצד החיצוני) – בניתוח זה מחליפים את הצד החיצוני של הקרנית בעין ומשתילים במקומה שתל קרנית (ניתוח שנקרא DALK). הניתוח יתבצע לרוב כאשר ישנה פגיעה חלקית בשכבות התאים החיצוניות. |
*כחלק מההליך הרפואי ייתכן ויתבצע שימוש בתפרים אשר יוצאו בהמשך ובהתאם לחוות דעת רפואית.
|
הניתוח הנפוץ והמוכר להשתלת קרנית, שהינו ניתוח מוכר ונפוץ ונצבר סביבו ידע רב מתבצע תוך שימוש באמצעים ידניים (עדינים ומדויקים) לביצוע החתכים בקרנית העין. |
|
לצד זה, קיימת היום טכנולוגיה המאפשרת ביצוע ניתוח באמצעות שימוש בקרן לייזר ממוחשבת ובאמצעותה מתבצעים חתכים בקרנית. ניתוח זה נחשב בטוח ומדויק ואף מפחית את הופעת הצילינדר הנפוצה לאחר ניתוחי השתלת קרנית. |
מרבית המנותחים ייהנו משיפור מידי בראייה. למרות זאת, חשוב לי להגיד כי השיפור הסופי בראייה יתרחש לאחר תקופה הנעה בין חודש לחודשיים ולאחר קליטה מלאה של השתל.
|
בתום הניתוח ולמשך שבוע אין להרטיב את העין. יש להימנע מכניסה לים או לבריכה במשך חודש. בנוסף, חשוב ומומלץ להימנע ממאמץ משמעותי בתקופה זו. |
|
בתום מרבית הניתוחים יתבקשו המטופלים לשכב על הגב משך זמן הנע בין 3 לל-4 שעות. חשוב לדעת כי הנחייה זו הינה קריטית להצלחת הניתוח שכן במהלך הניתוח מכניסים בועת אויר שבעת השכיבה מקבעת ומצמידה את השתל למקום הרצוי ומביאה לקליטתו בהצלחה. |
|
תיתכן תחושת אי נעימות, גירויים ואף כאבים אך תחושות אלו טבעיות. במידת הצורך ובהתאם להחלטת הצוות הרפואי יינתנו למטופל טיפות או כדורים להורדת לחץ תוך עיני או כאבים. |
|
בתום הניתוח יש לכסות את העין המנותחת בכיסוי פלסטיק. היות והעין רגישה למגע והשתל עוד לא התקבע במקומו חשוב מאוד להקשיב להנחיות ולעטות את הכיסוי בהתאם להנחיות וזאת על מנת להבטיח הצלחת הניתוח. |
|
בתום הניתוח יקבל המטופל אנטיביוטיקה וסטרואידים להגנה מפני זיהומים. שימו לב כי במקרים מסוימים תתקבל המלצה לנטילת סטרואידים למשך פרק זמן ממושך וזאת על מנת למנוע דחייה של השתל החדש. |
דחיית שתל – דחיית שתל הינה תופעה בה הגוף לא מצליח את השתל החדש. תופעה זו עשויה להתרחש לאחר אי אלו שנים ולכן חשוב להישאר במעקב ומסודר אצלי, לעקוב אחר הטיפול שהותאם עבורכם ולשים לב לכל מקרה של ירידה בראייה. על פי רוב, במידה וקיים חשד לדחיית שתל יינתן טיפול רפואי בדמות טיפות סטרואידים ובמידה וגם טיפול זה לא יצלח תתבצע השתלה חוזרת.
יובש ותחושת צריבה – בדומה למרבית ניתוחי העיניים גם ניתוח השתלת קרנית עשוי להביא לתחושת יובש מוגברת, צריבה ומיעוט או ריבוי בדמעות. תופעת אלו טבעיות ומוכרות אך במידה ואינן חולפות יש להתייעץ איתי.
קרטוקונוס היא מחלת עיניים הפוגעת בקרנית ומעוותת אותה באופן הדרגתי המביא לירידה באיכות הראייה. השינוי הנגרם בצורת הקרנית משנה את צורתה כך שבמקום צורת הכיפה המוכרת, מקבלת הקרנית צורת חרוט ומכאן שמה בעברית "קרנית חרוטית".
השינוי במבנה פוגם ביכולת הקרנית לקלוט את התמונה הנשקפת וגורם להטיה בזווית הראייה (צילינדר) שהולכת וגדלה עם הזמן וללא טיפול הולם. המחלה איננה גורמת לעיוורון אך עשויה לגרור פגיעה משמעותית באיכות הראייה. במידה והמחלה מדרדרת ואינה מטופלת עשויות אף להופיע צלקות בקרנית שעשויות לגרום אף לעיוורון.
הקרטוקונוס מתפתחת בד"כ בשנות העשרים המוקדמות בקצב משתנה בין מטופל אחד לשני ועשויה להמשיך להתפתח עד לשנות הארבעים. המחלה נחשבת לתורשתית וההנחה היא כי למרכיב זה השפעה גדולה על הופעתה. חשוב לדעת כי המחלה נפוצה במיוחד במדינות הנושקות לאגן הים התיכון וישראל כמובן ביניהן.
שימו לב – לא ניתן למנוע את הופעת המחלה וידוע כי שפשוף עיניים אצל המטופל עשוי להחמירה ולזרז את התקדמותה.
|
טשטוש ראייה לרחוק. |
|
הילות אור סביב דמויות בוהקות. |
|
כתמים בשדה הראייה. |
|
שינוי "במספר" המשקפיים. |
|
התפתחות צילינדר. |
|
החלפת משקפיים/עדשות מגע.
|
האבחון המדויק של המחלה יתבצע בבדיקת מיפוי קרנית (צילום פני השטח) ומדידות עובי הקרנית. במיפוי ניתן יהיה להבחין בצורת החרוט המאפיינת את המחלה ובהמשך ובאמצעות צילומים חוזרים ניתן יהיה לעקוב אחר התקדמותה.
במחלת הקרטוקונוס ניתן לטפל במגוון טיפולים המשתנים בהתאם לקצב התקדמותה.
|
משקפים ועדשות מגע: עשויים לתת מענה הולם בשלב הראשון למחלה אך ייתכן ובהמשך יעלה הצורך להתאים אותן לצורת הקרנית החרוטית המיוחדת. |
|
ניתוח קרוס לינקינג: הפתרון הנפוץ כיום באמצעותו ניתן לעכב אך לבלום לחלוטין את התפתחות המחלה (ראו פירוט בסעיף הבא) |
|
ניתוח להשתלת קרנית: התפתחות המחלה עשויה להביא לצלקת בקצה המבנה החרוטי שתגרור פגיעה ותחסום את ציר הראייה. מצב כזה יחייב ניתוח השתלת קרנית (בעיקר של השכבות העליונות של השתל – ניתוח DALK, או השתלת קרנית של כל שכבות הקרנית – ניתוח PKP). |
|
ניתוח להשתלת טבעות: טיפול מעט פחות נפוץ בימים אלו ובו יושתלו טבעות לקרנית שתכליתן לעצב את צורת הקרנית כך שתשוב לצורתה הכדורית.
|
ניתוח הקרוס לינקינג הינו טיפול חדשני המאפשר טיפול יעיל ובטוח במחלת הקרטוקנוס כאשר היא נמצאת בשלבים מוקדמים. לניתוח אחוזי הצלחה גבוהים למדי, הוא אורך כ-45 דקות ומבוצע ברוב המקרים בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח יוצרים קשרי צילוב חדשים ("cross linking") בין סיבי החלבון בקרנית הנקראים קולגן ומקנים להם חוזק ויציבות.
חשוב לדעת – הניתוח אינו מרפא את מחלת הקרטוקונוס אלא עוצר ומעכב את התקדמותה ולכן, חשוב לבצע אותו בשלבים מוקדמים של המחלה ובטרם נוצרה פגיעה משמעותית בקרנית.
|
במהלך הניתוח יסיר המנתח את שכבת האפיתל (תאי הציפוי של הקרנית), לאחר מכן הזלפת טיפות "ריבופלאבין" (ויטמין B2) על פני הקרנית ולבסוף מקרינים את הקרנית באור אולטרא סגול (UV). קרינת ה-UV מפעילה את הריבופולאבין ועקב כך נוצרים קשרי הצילוב (קרוס לינקינג) החדשים. |
|
ניתוחי הקרוס-ליקינג נחשבים קלים ובטוחים ובעלי אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. |
|
תופעה נפוצה למדי הינה כאבים ומיחושים באזור העין וזאת עקב הסרת שכבת האפיתל בקרנית. במקרים מסוימים תושם עדשת מגע טיפולית אותה יש לשים בימים הראשונים להקלה על הכאבים. בנוסף, ניתן ואף מומלץ ליטול משככי כאבים. |
|
בתום הניתוח יש לשים טיפות אנטיביוטיקה וסטרואידים. בעוד באנטיביוטיקה ייעשה שימוש בשבו-שבועיים שלאחר הניתוח את טיפות הסטרואידים יש לקחת למשך תקופה של שבועות – חודשים וזאת כדי למנוע היווצרות צלקת לא רצויה במקום הניתוח. |
|
יש להישאר במעקב רפואי קבוע שבאמצעותו ניתן יהיה לעקוב אחר סגירת שכבת האפיתל וריפוי איזור הניתוח. |
|
במיפויי קרנית לאחר הניתוח ניתן יהיה להעריך את יציבות מצב הקרנית לאורך השנים. |
החמרה במצב הקרטוקנוס – במקרים מסוימים ומצומצמים ניכרה התקדמות והתפתחות של המחלה גם לאחר ביצוע הניתוח.
כאבים בעין – כאמור, לאור קילוף שכבת האפיתל ייתכן ותחושו כאבים ותחושת נעימות. כאבים אלו חולפים בד"כ מס' ימים לאחר הניתוח.
יובש ותחושת צריבה – תחושות יובש וצריבה ואף מיעוט וריבוי דמעות הינן טבעיות לחלוטין ואין להתרגש מהן. ניתן ואף מומלץ לשים תחליפי דמעות בעין המנותחת ולהיוועץ איתי במקרה הצורך.