ניתוח לייזר קטרקט
מהי מחלת הקטרקט?
מחלת העיניים קטרקט שכיחה בקרב מבוגרים מעל גיל 50, במצבים נדירים, ולרוב על רקע גנטי יכולה להופיע בגילאים צעירים יותר לרבות אצל תינוקות. הקטרקט הינו גורם מרכזי בעולם לירידה באיכות וחדות הראייה ובמצבים קיצוניים יכול גם לגרום לעיוורון מוחלט ללא טיפול ומענה והולם בזמן. הקטרקט הנה מחלה הפוגעת בעדשה שבעין איתה אנו נולדים. העדשה יחד עם הקרנית אחראיות על ריכוז והעברת גלי האור והמידע מהסביבה החיצונית הלאה אל הרשתית העין, ומשם דרך עצב הראיה למוח. אחת מהמאפיינים החשובים של העדשה בעין, היא צורתה ושקיפותה. לאנשים עם מחלת הקטרקט, מתפתחת עכירות בתוך העדשה המפריעה לגלי האור להגיע בצורה טובה למרכז עיבוד הנתונים ברשתית.
לצד ניתוח הקטרקט הרגיל והנפוץ התפתחה בשנים האחרונות טכנולוגיה רפואית מתקדמת המאפשרת ביצוע ניתוח קטרקט תוך שימוש בקרן לייזר ממוחשבת. קרן זו מאפשרת לרופא העיניים המנתח לעבוד בצורה מדויקת ועדינה יותר. חשוב לציין כי לשתי שיטות ניתוח הקטרקט יתרונות וחסרונות ומומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מנתח בטרם קבלת ההחלטה.
כיצד טכנולוגית הלייזר פועלת בניתוח קטרקט?
תפקיד הלייזר הוא להכין את העין של המטופל לפני כניסת המטופל לניתוח קטרקט.
בשלב הראשון של ניתוח הקטרקט בלייזר
רופא העיניים המנתח באמצעות פרוצדורת הלייזר מבצע פתחים בצורה מדויקת בקרנית העין של המטופל דבר המאפשר למנתח גישה תוך עינית.
בשלב השני של ניתוח הקטרקט בלייזר
רופא העיניים המנתח באמצעות הלייזר מבצע פתיחה של קופסית העדשה וחושף את העדשה של המנותח להמשך טיפול.
בשלב השלישי של ניתוח הקטרקט בלייזר
רופא העיניים המנתח עובד עם טכנולוגיית הלייזר הכוללת קרני לייזר מדויקות. רופא העיניים באמצעות קרניים אלו מפרקים את העדשה על ידי ביצוע חתכים עדינים בתוכה ומחלקים אותה לקוביות קטנות לצורך שאיבה קלה יותר של העדשה אל מחוץ לעין.
עוד יתרון חשוב שניתן לרופא העיניים המנתח לבצע עם הלייזר: במהלך ההכנה לניתוח הקטרקט, הוא מבצע חתכים עדינים בקרנית לצורך הורדת אסטיגמציה (צילינדר) ועל ידי כך לשפר את תוצאות ניתוח. הלייזר.
מה הם ההבדלים בין עדשות פרמיום לעדשות סטנדרטיות (מונו-פוקליות) המושתלות בניתוח לייזר קטרקט?
קיים מגוון גדול של עדשות מתקדמות (עדשות פרמיום) אותן ניתן להתאים לכל מטופל בהתאם לצרכיו ורצונותיו ושרופא העיניים המנתח משתילן בעת ניתוח הקטרקט.
מהן העדשות הסטנדרטיות המושתלות בניתוח לייזר קטרקט?
לעדשות הסטנדרטיות המושתלות בעת ניתוח הקטרקט, יש יכולת תיקון לטווח ראיה בודד (מונו-פוקלי) ולרוב המטופל יכול לבחור האם הוא מעוניין לראות לטווח הרחוק, דהיינו ראיה טובה לנהיגה, לצפות מרחוק בטלוויזיה, להסתובב בחוץ ללא צורך במשקפיים וכדומה. אולם הראיה מקרוב כמו קריאת ספר ושימוש במסכי מחשב לרוב תלווה בשימוש במשקפי קריאה. אפשרות נוספת בשימוש בעדשות סטנדרטיות היא לבחור דווקא בטווח הקרוב ואז פעילות כמו קריאה ומסכי מחשב תבוצע ללא משקפיים ולטווחים רחוקים יהיה צורך בשימוש במשקפים לתיקון קוצר ראיה.
שיטת ה׳מונו ויז׳ן׳ להשתלת עדשות סטנדרטיות בניתוח לייזר קטרק
אפשרות נוספת, היא שמנתח העיניים ישתיל בעת ניתוח הקטרקט לייזר, עדשה סטנדרטית בעין אחת (הדמוננטית) לטווח הרחוק ובעין השנייה (הלא דומיננטית) לטווח הקרוב, לקריאה, וכך בעצם נקבל גם טווח רחוק וגם טווח קרוב לרוב ללא צורך במשקפיים. עם הזמן המוח ילמד ״לפנות״ לכל עין לפי הצורך הראיה באותו הרגע.
חשוב לציין ששיטת 'המונו ויזון' בניתוחי לייזר קטרקט מצליחה פעמים רבות אולם לא מתאימה לכל אחד. לרוב אנשים עם ציפיות גבוהות מראייתם, אנשים עם אישיות פרפקציוניסטית מתקשים להתרגל למצב זה. כמו כן תתכן ירידה בתפקוד התלת ממדי של הראיה ולכן אנשים במקצועות מסוימים, כמו עבודה המצריכה ראיה טובה תלת ממדית מקרוב כגון תפירה, הלחמה של מרכיבים אלקטרונים, הוצאת ריסים (קוסמטיקאית) תהיה מאתגרת לא יוכלו להשתמש בשיטת המונו ויזון בניתוחי לייזר קטרקט אולם כן תתאפשר על ידי הרכבה של משקפי קריאה. עוד נקודה חשובה לציין בשיטת 'המונו ויזון' להשתלת עדשות בניתוח לייזר קטרקט,יש אפשרות לסנוורים בנהיגת לילה. בגלל שעין אחת רואה טוב לקרוב בנהיגת לילה יתכן (ולא תמיד) שהאור פנסים יראה למטופל כמפוזר ויגרום לסנוור ולכן המטופל יצטרך להרכיב משקפיים לנהיגה בשעות הערב. אפשר לקבוע ולהגיד ששיטת, ה׳מונו ויז׳ן׳- בניתוח לייזר קטרקט היא סוג של התפשרות (שעובדת טוב בהרבה מקרים) – רוב שעות היום ניתן להסתובב ללא משקפיים אולם בשעות מסוימות ביום, כפי שתואר בפסקה הקודמת, יש צורך בהרכבת משקפיים.
עדשות טוריות (לתיקון גם של אסטיגמטיזם) בניתוח לייזר קטרקט
היה ולמטופל (לאחר חישובי ביומטריה) תישאר אסטיגמציה (צילינדר) לאחר השתלה של עדשה סטנדרטית בניתוח לייזר קטרקט ועקב כך יעלה צורך בשימוש במשקפיים לתיקון הצילינדר, ניתן היום לבצע השתלה של עדשה מתקדמת (טורית) שיודעת להעלים גם כמעט את כל האסטיגמציה. עדשה זו יכולה להיות לטווח בודד (מונו-פוקלית) ויכולה להיות גם להשתלב בתוך עדשה עם מספר מוקדים (ראה פסקה הבאה, עדשות מולטי-פוקליות).
עדשות הפרמיום המולטי-פוקליות בניתוח לייזר קטרקט
לעדשה המולטיפוקלית המושתלות במהלך ניתוח לייזר הקטרקט ישנה יכולת לתקן את הראיה למספר מוקדים, דהיינו לטווח הרחוק, הבינוני (מחשב) והקצר (ספר, עיתון). עדשות מולטיפוקליות אלו הולכות ונהיות פופולריות יותר ויותר בשנים האחרונות עקב יכולת העדשות לסיים את התלות שלנו במשקפיים. בקבוצה זו של עדשות מולטיפוקליות המושתלות על ידי מנתח עיניים במהלך ניתוח לייזר קטרקט, ישנן עדשות שהן בי-פוקליות אשר נותנות ראיה טובה לטווח הרחוק והבינוני וישנן עדשות עם שלושה מוקדים שנותנות ראיה טובה לכל הטווחים.
קיימות חברות רבות המייצרות עדשות אלו מכל מיני סוגים ובטכנולוגיות שונות, וניתן אפילו לשלבם במהלך ניתוח לייזר קטרקט, לאחר יעוץ רפואי עם רופא העיניים המנתח בשיחת תיאום ציפיות המכוונות להתאמת העדשות לפי הצרכים האישיים של המטופל. יש לציין שלא כל אחד מתאים להשתלה של עדשות מתקדמות במהלך ניתוח לייזר קטרקט. עדשות מולטיפוקליות אלו מיוצרות בטכנולוגיה מתקדמת ורגישה ועל כן אנשים הסובלים ממחלות נוספות בעיניים, מלבד הקטרקט, יכולים לסבול מתופעות לוואי בעיקר בירידה באיכות הראייה במידה ועדשה זו תושתל בעיניהם במהלך ניתוח לייזר קטרקט.
התוצאות הטובות ביותר שמתקבלות כתוצאה מהשתלת עדשות מולטיפוקליות בניתוח לייזר קטרקט הינן במטופלים עם עיניים בריאות, אולם רפואת העיניים והטכנולוגיה הולכת ומשתפרת כל הזמן. תופעת הלוואי הנפוצה בעיקר בשימוש בעדשות הללו היא הילות סביב מקורות אור בעיקר בשעות הלילה. המחקרים מראים שבמשך חצי שנה ההילה סביב האורות הולכת וקטנה כתוצאה מ״תיקון״ שעושה המוח שלנו אולם כמעט תמיד נשארת מידה מסוימת של הילה. יש אנשים רבים שחיים עם זה טוב מאוד ומאוד מרוצים. באופן כללי אפשר להגיד שכאשר קיימים יותר מוקדים בעדשה כך הסיכוי להילות סביב מקורות אור הולך וגובה.
מה כולל היעוץ רפואי על ידי רופא עיניים לפני ניתוח לייזר קטרקט?
לפגישת הייעוץ הרפואי עם רופא העיניים לפני ניתוח לייזר קטרקט, יש חשיבות רבה. ראשית, על מנת לבחון האם המטופל הינו מועמד מתאים לניתוח לייזר קטרקט. מנתח העיניים יעבור על ההיסטוריה הרפואית של המטופל הכוללת מחלות רקע, מחלות עיניים, נטילת תרופות, עישון, סוכרת ועוד. כמו כן מנתח העיניים יערוך בדיקה יסודית של העיניים. בהתאם לבדיקה הרפואית המנתח העיניים ימליץ על ניתוח הקטרקט, מנתח העיניים יסביר לך על מהלך ניתוח הלייזר לעיניים, על הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בניתוח לייזר בעיניים.
מהן ההנחיות והתנהלות לאחר ניתוח לייזר קטרקט?
בתום ההליך הרפואי וביצוע ניתוח הלייזר קטרקט תקבלו כיסוי פלסטיק אותו יש להרכיב על העין המנותחת. הכיסוי שומר על העין מפגעים חיצוניים ומזיהומים. ביום הראשון שלאחר הניתוח לייזר קטרקט יש לעטות את הכיסוי במשך כל היום ובלילה בעת השינה. ביום השני יש להשתמש בכיסוי רק בזמן השינה. הטיפול שתקבלו לאחר הניתוח לייזר הקטרקט כולל אנטיביוטיקה להגנה מפני זיהומים וסטרואידים לטיפול בדלקת. מינוני התרופות משתנים בהתאם לימים וחשוב להקפיד וליטול את התרופות בהתאם להנחיות. חשוב לציין כי הסובלים מסכרת או בעיות ברשתית יקבלו טיפות נוספות שמטרתן להקטין את הסיכוי לבצקת ברשתית.
חולים רבים סובלים בתום ניתוח הלייזר קטרקט מרגישות, צריבות ואף כאבים בעין ובאזורים הקרובים לה. חשוב לדעת כי תופעות אלו טבעיות ומוכרות ואין צורך להילחץ מכך. ניתן ואף מומלץ ליטול משככי כאבים להקלה. תופעה מוכרת נוספת אך פחות שכיחה לאחר ניתוח לייזר קטרקט הינה הופעת בצקת בקרנית. הבצקת עשויה לגרום לכך שהשיפור בראייה יתרחש מעט יותר בהדרגה אך היא חולפת על ידי טיפול תרופתי ואיננה פוגעת בהצלחת הניתוח.
מהן תופעות הלוואי לאחר ניתוח לייזר קטרקט?
לאחר ניתוח הלייזר קטרקט ובדומה להליכים רפואיים רבים עשויות להופיע תופעות לוואי מוכרות. מומלץ להכיר אותן מבעוד מועד ולא לחשוש מהן.
"קטרקט משני"
אחר ניתוח לייזר קטרקט עשויה להתפתח עכירות בקופסה האחורית של העדשה המלאכותית בעין אשר עשויה לחסום את שדה הראייה. חשוב לדעת כי שתופעה זו איננה מתרחשת מיידית והיא עשויה להופיע במשך 5 השנים הראשונות שלאחר הניתוח לייזר קטרקט. תופעה זו מתבטאת בירידה באיכות הראייה שתשוב להיות בדומה לטרום ניתוח הלייזר קטרקט אלא שהטיפול הרפואי בה פשוט נערך על ידי רופא עיניים ונמשך דקות בודדות, ללא כל צורך בהרדמה והוא משפר באופן מידי את איכות הראייה.
יובש ותחושת צריבה
מנותחים רבים עשויים להרגיש בתחושת יובש מוגברת בסביבת העין ואף צריבות או ריבוי בדמעות. תחושות טורדניות אלו טבעיות ומוכרות. להקלה על הדמע ניתן לשים טיפות וכמובן להיוועץ איתי במקרה הצורך.
פגיעה ברשתית
ד"ר אורן גולן מומחה לניתוחי לייזר קטרקט
ד"ר אורן גולן מומחה ומנתח בכיר בניתוחי קטרקט וקרנית, רפרקציה - לייזר להורדת משקפיים, פטרגיום, טיפולים במחלת הקרטוקונוס, וניתוחי קרוס לינקינג. לאורך השנים צבר ד"ר גולן ניסיון כירורגי רב בארץ ובעולם. ביצע התמחות על במחלות קרנית, קטרקט, לייזר להורדת משקפיים באוניברסיטה של דרום קליפורניה, ארה״ב. לצד תפקידו כמנתח עיניים בכיר במרכזים רפואיים מובילים בישראל השתתף במשלחות רפואיות הומניטריות להודו, שם ביצע ניתוחי עיניים בקרב מעוטי יכולת. בנוסף, פרסם ד"ר גולן שורה של מאמרים רפואיים מקצועיים בנושא רפואת עיניים וניתוחי מקטע קדמי בכתבי עת בינלאומיים והוא אף מכהן כחבר בוועדת ביקורת עמיתים בירחון הבינ"ל הנחשב Journal of Refractive Surgery.
ד"ר אורן גולן מקבל קהל באופן פרטי בעיניים מדיקל שבמגדלי עזריאל בתל אביב (המגדל המשולש), במדיקל השרון בכפר סבא ובתיאום מראש ובמקרים מיוחדים גם בקליניקה פרטית בתל מונד. הוא בעל הסדר עם חברות הביטוח המובילות: הראל, כלל, הפניקס, מנורה, איחוד ישיר ואיילון ולקוחותיהם נהנים מסבסוד מלא.